בעולם המהיר של היום, חופשות מציעות הזדמנות פז להיטען ולהתחדש. בעוד שרבים מקשרים נסיעות לפינוק ורוגע, ישנה מגמה הולכת וגוברת של חופשות בריאות המעניקות עדיפות
שירות לקוחות:
שליח עד הבית חינם בקנייה מעל 250 שקלים!
ג’ינסנג נמצא בשימוש ברפואה המסורתית באסיה ובצפון אמריקה במשך מאות שנים. ג’ינסנג הוא צמח בעל שורשים עבים אשר מגיע לגובה נמוך ובעל צמיחה איטית. ג’ינסנג זמין בגרסאות טריות, אדומות ולבנות.
ג’ינסנג טרי נקצר לפני שמגיע לגיל 4 שנים, בעוד ג’ינסנג לבן נקצר בין 4-6 שנים, וג’ינסנג אדום נקצר לאחר 6 שנים או יותר לאחר נטיעתו.
תוספי תזונה משתמשים בשורש ג’ינסנג אדום כתרופה טבעית. ג’ינסנג לבן הוא השורש המיובש אך לא מעובד. ג’ינסנג אדום מציע יתרונות בריאותיים מרובים. רבים משתמשים בו כדי לשפר חשיבה, ריכוז, זיכרון וסיבולת גופנית. ילידים אמריקאים השתמשו בעבר בשורש כתרופה ממריצה, כמו גם כטיפול בכאבי ראש, בעיות פוריות, חום ובעיות עיכול.
ג’ינסנג ממריץ את תאי המוח ומשפר את הריכוז והפעילות הקוגניטיבית. עדויות מראות כי נטילת שורש ג’ינסנג מדי יום במשך 12 שבועות יכולה לשפר את הביצועים המנטליים אצל אנשים עם מחלת אלצהיימר.
מחקר אחד שנעשה בדרום קוריאה חקר את היעילות של ג’ינסנג על הביצועים הקוגניטיביים של חולים עם מחלת אלצהיימר.[1] לאחר טיפול בג’ינסנג, המשתתפים הראו שיפורים, והמגמה הזו נמשכה במשך שלושה חודשים. לאחר הפסקת הטיפול ירדו השיפורים לרמות של קבוצת הביקורת. זה מצביע על כך שג’ינסנג עשוי לפעול לשיפור תסמיני אלצהיימר ולתמוך בבריאות קוגניטיבית. גם מגנזיום טאורט תומך בבריאות המוח.
טיפול בג’ינסנג הפחית משמעותית את חיידקי הריאות, ומחקרים הראו שהוא יכול לעצור את הצמיחה של סיסטיק פיברוזיס, זיהום ריאות שכיח. מחקרים מראים גם כי יתרון נוסף של ג’ינסנג הוא יכולתו לטפל במחלת ריאות הנקראת מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), אשר מאופיינת כזרימת אוויר ירודה באופן כרוני שבדרך כלל מחמירה עם הזמן. על פי המחקר, נראה כי נטילת ג׳ינסנג דרך הפה משפרת את תפקוד הריאות וכמה תסמינים של COPD.
[2]
מספר מחקרים מראים שג’ינסנג מוריד את רמות הסוכר בדם אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2, ופועל לשיפור תסמיני הסוכרת.[3]
אחד הקשיים העיקריים בסוכרת מסוג 2 הוא שהגוף אינו מגיב מספיק לאינסולין. מחקר נוסף מצביע על כך שג’ינסנג אדום קוריאני משפר את הרגישות לאינסולין, ומסביר עוד יותר את יכולתו של הצמח לסייע בהורדת רמות הסוכר בדם ולסייע לאלו המתמודדים עם סוכרת מסוג 2.[4]
יש סיבה שג’ינסנג קוריאני משמש כמו ויאגרה טבעית. כמו הדקל הננסי, גם נטילת אבקת ג’ינסנג קוריאני אדום נמצאה כמשפרת הפרעות בתפקוד המיני והפרעות זיקפה אצל גברים. מחקר שנעשה בשנת 2002 מצביע על כך שרכיבי הג’ינסנוסיד של הג’ינסנג גורמים ישירות להרחבת כלי הדם והרפיה של רקמת הזקפה ובכך מסייעים בפעולת זקיפות הפין. שחרור תחמוצת החנקן מתאי האנדותל והעצבים הפריווסקולריים משפיע ישירות על רקמת הזקפה. המחקר גם מצביע על כך שג’ינסנג משפיע על מערכת העצבים המרכזית ומשנה באופן משמעותי את הפעילות במוח שאחראית על פעילות הורמונלית ועל הפרשת הורמונים.[5]
יתרון נוסף של ג’ינסנג שנחקר היטב הוא יכולתו לחזק את המערכת החיסונית. בדומה לאצה כחולה ירוקה הוא מסייע לגוף להילחם בזיהומים ומחלות. השורשים, הגבעולים והעלים שימשו לשמירה על הומאוסטזיס חיסוני והגברת העמידות בפני מחלות או זיהום.
מחקר אחד בקרב 100 אנשים הראה שלקיחת 2 גרם ג’ינסנג אדום קוריאני ביום במשך 8 שבועות העלתה משמעותית את רמות תאי החיסון בהשוואה לפלצבו.[6]
מוצרי ג’ינסנג מיוצרים מהשורש ומשערות השורש. תוספי ג’ינסנג קוריאני מגיעים במגוון צורות, כולל קפסולות, טבליות, אבקות ותה. כמוסות וטבליות הן הצורה הנפוצה ביותר של תוסף, מכיוון שהן נוחות וקלות לצריכה. תוספי תזונה סטנדרטיים מכילים כמות מסוימת של ג’ינסנוזידים, בעוד שתוספים לא מתוקננים עשויים להשתנות בתכולת הג’ינסנוסיד שלהם. הקפידו לקרוא היטב את תוויות המרכיבים, והסתכלו על תכולת התרכובות הפעילות במוצר.
המינון המומלץ של תוספי ג’ינסנג קוריאני משתנה בהתאם לאדם ולתוסף הספציפי שבו נעשה שימוש. באופן כללי, מנה יומית של 200-400 מ”ג של תמצית ג’ינסנג קוריאנית סטנדרטית היא כמות מומלצת לרוב האנשים. ניתן לצרוך זאת במנה אחת או שתיים לאורך היום.
מינוני הג’ינסנג הבאים נחקרו במחקר מדעי:
עבור סוכרת מסוג 2, המינון היעיל הנפוץ הוא 200 מיליגרם ביום.
עבור הפרעות זיקפה, 900 מיליגרם, המחולק לשלוש פעמים ביום הוא מה שהחוקרים מצאו שימושי.
ללחץ, מתח או עייפות, ניתן לצרוך 1 גרם ביום או 500 מיליגרם פעמיים ביום.
מחקרים:
מיכאל הוא מאמן כושר אישי מנוסה שעבד עם עשרות לקוחות ועזר להם לשפר את הרגלי התזונה שלהם, להכנס לכושר ולרדת במשקל.
בעולם המהיר של היום, חופשות מציעות הזדמנות פז להיטען ולהתחדש. בעוד שרבים מקשרים נסיעות לפינוק ורוגע, ישנה מגמה הולכת וגוברת של חופשות בריאות המעניקות עדיפות
שיער מורכב בעיקר מחלבון המכונה קרטין, המהווה כ-95% מהמבנה שלו. הקרטין מורכב מ-15-20 סוגים שונים של חומצות אמינו, שהן אבני הבניין של החלבון. חלבון זה
נשירת שיער יכולה להיות מעיקה, אך הבנת הגורם לה היא חיונית למציאת פתרונות. מחקרים מצביעים על קשר ברור בין צריכת חלבון לא מספקת לנשירת שיער.
המוצרים הנמכרים באתר והמאמרים הנמצאים באתר אינם נועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. בכל מקרה של בעיה רפואית, יש להתייעץ עם הרופא המטפל. התוכן באתר אינו נועד להחליף התעייצות עם רופא או איש מקצוע אחר.
